מיתוסים-במשקל-כבד

לא אחת כולנו נתקלים במיתוסים או שמועות שונות על פעילות גופנית, שעברו מפה לאוזן ונשמעו נכונות למאזין. גם אם ישנו בהם גרעין מזערי של אמת, לרוב מדובר בבדיה או בניפוח האמת למיתוס מרשים שאינו נכון. לעיתים קשה לראות את הדבר הנכון במה שנאמר ולעיתים דברים שנראו נכונים בעבר מתגלים כלא נכונים או לא מפורשים בצורה לא אחת כולנו נתקלים במיתוסים או שמועות שונות על פעילות גופנית, שעברו מפה לאוזן ונשמעו נכונות למאזין. גם אם ישנו בהם גרעין מזערי של אמת, לרוב מדובר בבדיה או בניפוח האמת למיתוס מרשים שאינו נכון. לעיתים קשה לראות את הדבר הנכון במה שנאמר ולעיתים דברים שנראו נכונים בעבר מתגלים כלא נכונים או לא מפורשים בצורה נכונה. הבעיה היא שאז אנחנו נותרים עם מידע בעייתי שלעיתים מוביל אותנו לעשות טעויות באימונים, או בדרך החשיבה שלנו על אימון. אחד המיתוסים היותר נפוצים קשור בנושא אימוני הבטן. “אני עושה הרבה כפיפות בטן, זה יעזור לי להוריד את הבטן, לא?” המשפט הזה אינו נכון. עשייה מרובה של עליות בטן אכן תחזק את הבטן, אך הדרך “להוריד” את הבטן אינה על ידי חיזוקה, אלא על ידי הורדת השומן המרפד אותה.כפיפות הבטן אינן גורמות לשרפת שומן ספציפית באזור הבטן. הגוף אינו יכול לבחור להוריד את השומן במקום אחד בלבד. גריעת שומן הינה בכלל הגוף ולא ספציפית בבטן. לכן כדי לגרוע מרקמת השומן יש לעשות אימונים אירוביים ואז הוא יגרע מכול הגוף ולא רק מהבטן. ביצועם של אימוני בטן יעזרו בעיצוב הבטן וחיזוקה דבר שיראו רק לאחר שכמות מספקת של שומן בטני תישרף. כדאי לקחת זאת בחשבון, מכיוון שאימון בטן ארוך אינו תומך בסופו של דבר במטרה של “הורדת הבטן”.עוד מיתוס נפוץ ומבלבל הינו מיתוס האישה השרירית. לא מעט נשים חוששות מאימוני כוח, מכיוון שאימונים אלו עלולים להגדיל להן את השרירים ולעשות להן גוף יותר גברי. זהו מיתוס מכיוון שאחד מההורמונים הגורמים להיפרטרופיה (גדילה) של השרירים בגוף הינו ההורמון טסטוסטרון. רמות ההורמון הגברי אצל נשים בצורה משמעותית קטנות ולכן גדילת השרירים אצלן מווסתת יותר. גם אם אישה תעשה אימון כוח הדבר בעיקר יעצב לה את השרירים ויעזור לה לחטבם. מלבד חיטוב אימון כוח הינו אימון פונקציונאלי התורם ליכולת הגוף להתמודד עם מצבים שונים ביום יום אחרת מאימון אירובי. כמו כן הוא אפקטיבי בנושא של דחיסות עצם ויציבה, כך שחבל לוותר עליו.
מיתוס נוסף מהווה תירוץ לויתור על פעילות גופנית והוא מיתוס העייפות. הטענה בדרך כלל תהיה שפעילות גופנית מעייפת ולכן עשייה שלה לאחר יום עבודה עמוס גורמת לסיים את הימים עם הלשון בחוץ. זה נכון שבשלב הראשון כשמתחילים להתאמן יש פחות אנרגיה אבל יחד עם זאת ככל שהכושר הגופני משתפר עם הזמן, תישאר יתרה אנרגטית גבוהה יותר בסוף היום. יתרון נוסף של הפעילות הינו באיזון של רמות סטרס והורדת תסמינים של דיכאון, כך שבסופו מרגישים תחושה יותר טובה וזה ממנף את האנרגיה אחרי האימון.
עוד מיתוס הינו המיתוס המכונה “הכול או לא כלום”. או שאני עושה אימון של חצי שעה ויותר או שאני לא עושה אימון בכלל, מכיוון שזה לא אפקטיבי. היום ידוע ממחקרים עדכניים כי מספיקות 10 דקות של פעילות גופנית ליום להארכת תוחלת החיים ב-4 שנים נוספות.
זה אומר שלא חייבים לעשות אימון ארוך לשם כך. לגבי נושא רצף האימון, לרוב אמירה זאת מקושרת למיתוס כי אם לא עושים 20 דקות רצופות של אימון לא שורפים שומן. מדובר באי הבנה של התהליכים המטבוליים בגוף האדם. שומן תמיד נשרף בכל רגע נתון השאלה היא מתי מגיעים לפיק המרבי של שריפת השומן. גם אז יותר חשובה השאלה כמה קלוריות שרפנו בכלל האימון ולא כמה קלוריות נשרפו משומן. לכן, שלושה אימונים קצרים ביום של 10 דקות בסופו של דבר יצטברו ל-30 דקות של אימון שמהווים שריפת קלוריות הרבה יותר גבוהה מאשר ויתור על אימון בכלל. גם אם רמת שריפת השומן בשלושת האימונים הללו לא תהיה גבוהה הם עדיין יהיו הרבה יותר אפקטיביים בטווח הרחוק למי שרוצה לשנות את הרכב הגוף שלו.
ומה בנוגע להפיכת שומן לשריר ולהפך? רקמות בגוף האדם לאחר התמיינותם לרקמה ספציפית אינן משתנות. תא שריר יישאר תא שריר ותא שומן יישאר תא שומן. הדבר שכן יכול לקרות הינו שתאי השריר והשומן יעברו היפרטרופיה (גדילה), כלומר מסות שרירים או שומנים גדולות יותר.
כפי שניתן לראות מיתוסים לא בהכרח נכונים ורצוי לבדוק האם מדובר באמת או בדיה. בפעם הבאה נעסוק בעוד מיתוסים שגורים בפעילות גופנית ובתזונה.
 


03-6114500